מלבי"ם על בראשית מד כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על בראשיתפרק מ"ד • פסוק כ"ט | >>
ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"ד, כ"ט:

וּלְקַחְתֶּ֧ם גַּם־אֶת־זֶ֛ה מֵעִ֥ם פָּנַ֖י וְקָרָ֣הוּ אָס֑וֹן וְהֽוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּרָעָ֖ה שְׁאֹֽלָה׃


(כט) "ולקחתם". ומכ"ש בזה שיש כמה טעמים לגריעותא, שהאחד יצא מעצמו, וזה "ולקחתם" בחזקה, ב] מה שהראשון היה האחד שיצא ולא הורע מזלו, ועתה תקחו "גם את זה", אחר שנעדר אחיו והורע מזלו. ג] "מעם פני", למקום רחוק. ד] "וקרהו אסון", כי דרך זה מוכן לסכנות הרבה חוץ מחיה רעה: