לדלג לתוכן

מלבי"ם על בראשית מב כו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על בראשיתפרק מ"ב • פסוק כ"ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לג • לד • לו • לז • לח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"ב, כ"ו:

וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־שִׁבְרָ֖ם עַל־חֲמֹרֵיהֶ֑ם וַיֵּלְכ֖וּ מִשָּֽׁם׃


(כה - כז) "וימלאו את כליהם בר". כדי שלא ירגישו בהכסף המושב כי היה בשק מלא וגדוש, "ולהשיב כספיהם איש אל שקו", פי' המפ' שאמתחת הוא הקטן ששם ישימו חפצים מיוחדים, ושק הוא הגדול ששם ישימו התבואה ומספוא לחמורים, והושם הכסף באמתחת שהושם תחלה בשק ועליו היה התבואה והמספוא וע"כ לא הרגישו בו עד בואם אל ביתם, לבד אמתחת האחד [שלדברי חז"ל הוא לוי] הושם בפי השק והכסף הושם בפי האמתחת, כדי שהוא ירגיש בו בדרך ויצטער גם בדרך, כי הוא היה חייב יותר במכירת יוסף, וצוה "לתת להם צדה לדרך", שלא יצטרכו לפתוח השקים בדרך. ומ"ש "וישאו את שברם וילכו משם", ר"ל שלא הלכו לאכסניא רק תיכף שבו לארצם: