מלבי"ם על איוב יח ד
<< | מלבי"ם על איוב • פרק י"ח • פסוק ד' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
טֹרֵ֥ף נַפְשׁ֗וֹ בְּאַ֫פּ֥וֹ
הַֽ֭לְמַעַנְךָ תֵּעָ֣זַב אָ֑רֶץ
וְיֶעְתַּק־צ֗֝וּר מִמְּקֹמֽוֹ׃
"טורף" אתה "הטורף נפשו ע"י אפו", שע"י אפך תחליט שהנפש היא בת תמותה.
"הלמענך". לקח מליצתו ממ"ש שהארץ יש לה יסוד צור חזק ודבר מצוק הנתון באמצעותה אשר ימשוך הכל אלי, וגם אם תחרב הארץ בכללה ישאר צור הארץ ויסודה תלוי על בלימה וממקומו לא ימוש, עפ"ז יצייר שהאדם י"ל ג"כ צור חזק שהוא לו יסוד, שהיא נפשו האלהית שגם בעת שתעזב הארץ. ר"ל שימות הגוף הארצי. בכל זאת הצור והיסוד לא ימוש. דהיינו שהנפש האלהית תשאר בחיים ותחיה לנצח. וא"כ וכי "למענך" בעבור שאתה רוצה להתלונן על מעשי ה'. נאמר שבעת "תעזב הארץ" וימות הגוף ויבלה. גם "הצור יעתק ממקומו", דהיינו שאז תמות גם הנפש עם הגוף:
ביאור המילות
"צור". כן קורא הנפש האלהית, כמ"ש צור לבבי וחלקי אלהים, וכבר חשבו שבאמצע כדור הארץ יש צור חזק שהוא אבן שתיה ויסוד הארץ ומושך כל הארץ ואשר עליה אליו, וממקומו לא ימוש גם בהמיר ארץ ובמוט הרים, ואליו ימשיך את הנפש שהיא יסוד הגוף, והיא הצור שצייר את הגוף ונותנת צורתו, ועז"א וצורם לבלות שאול (תהלות מ"ט), ועפ"י מליצה זו נקרא ה' צור עולמים:
<< · מלבי"ם על איוב · יח ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.