מלבי"ם על איוב יח ב
| מלבי"ם על איוב • פרק י"ח • פסוק ב' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
עַד־אָ֤נָה ׀ תְּשִׂימ֣וּן קִנְצֵ֣י לְמִלִּ֑ין
תָּ֝בִ֗ינוּ וְאַחַ֥ר נְדַבֵּֽר׃
"עד אנה תשימון קנצי למלין", המתוכח עפ"י השכל והראיות יכלה הוכוח עם הראיה האחרונה והמופת הצודק המכריע, ואז יהיה קץ להוכוח, אבל המתוכח בדברים בלא ראיות רוצה לתת קץ אל הוכוח ע"י מלים ודברים. שמי שירבה לדבר עד שילאה את חברו זה ישים קץ להוכוח, וזה אינו מהראוי. כי ראוי "שתבינו" תחלה "ואחר נדבר". ובזה יהיה קץ הוכוח וסופו ע"י ראיות התבונה והשכל:
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על איוב · יח ב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.