מלבי"ם על איוב טז ט
<< | מלבי"ם על איוב • פרק ט"ז • פסוק ט' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אַפּ֤וֹ טָרַ֨ף ׀ וַֽיִּשְׂטְמֵ֗נִי
חָרַ֣ק עָלַ֣י בְּשִׁנָּ֑יו
צָרִ֓י ׀ יִלְטֹ֖שׁ עֵינָ֣יו לִֽי׃
"אפו", האף והכעס של העד הזה, "טרף" אותי, מצייר הציור הנפלא הזה כאשר יהיה עת יקום עד באיש לענות בו סרה והוא מכחיש את העד, והעד חורק עליו שיניו וסוטרו על פניו, ופה שיצייר שההכאה הוא עצמו העד והוא עצמו המכה, בא הציור הזה נשגב מאד, שהאף של העד הוא עצמו טורף אותי, והאף הזה הטורף הוא עצמו "ישטמני", ע"י רשעי שנברר ע"י הטריפה וההכאה שלו, וע"י שאני מכחיש "חרק עלי בשניו", ומוסיף להכותי, "וצרי ילטוש עיניו לי" להביט אם אוסיף להרגיש את הטריפה וההכאה, שבזה כן יוסיפו לברר שהחשד אמת, ועי"כ.
<< · מלבי"ם על איוב · טז ט · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.