מלבי"ם על איוב טז ג
<< | מלבי"ם על איוב • פרק ט"ז • פסוק ג' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הֲקֵ֥ץ לְדִבְרֵי־ר֑וּחַ
א֥וֹ מַה־יַּ֝מְרִֽיצְךָ֗ כִּ֣י תַֽעֲנֶֽה׃
"הקץ", המברר דבריו בהכרעת הראיה והמופת יש לדברים קץ, כי במקום שיעמוד המופת האחרון המכריע שאין תשובה עליו, יכלה הוכוח, לא כן המדבר דברי רוח, דברים העולים על רוחו בלי ראיה, הוא לא ישים קץ לדבריו, כי יוכל לשנות דבריו לאין קץ, אחר שלא ישים לב לטענות וראיות שכנגדו, "או מה ימריצך כי תענה", או אם תאמר שדבריך אינם דברי רוח רק דברי שכל, אשאלך אמור מה ימריצך ויחזק אותך במענה זאת, מה המופת והראיה שהבאת לחזק דבריך, ואחר שלא הבאת שום ראיה רק אמרת שכן חזית במחזה למה ענית שנית? :
ביאור המילות
"ימריצך". הוא פירוש ובאור הדבר לבררו היטב מה ברר דבריך, כמו מה נמרצו אמרי יושר:
<< · מלבי"ם על איוב · טז ג · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.