לדלג לתוכן

מלבי"ם על איוב ג ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על איובפרק ג' • פסוק ט' | >>
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב ג', ט':

יֶחְשְׁכוּ֮ כּוֹכְבֵ֢י נִ֫שְׁפּ֥וֹ
  יְקַו־לְא֥וֹר וָאַ֑יִן
    וְאַל־יִ֝רְאֶ֗ה בְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר׃



"יחשכו", אחר שקלל את היום בפ"ע ואת הלילה בפ"ע מתחיל לקלל גם עת הנשף והשחר שבו יתחברו היום והלילה בתחלתם ובסופם, "יחשכו כוכבי נשפו" הם הכוכבים המאירים בתחלת הלילה בהשקע השמש, וגם "יקוה" הלילה הזה "לאור" השחר שיאיר בסוף הלילה, "ואין" כי לא יעלה השחר בו, " ואל יראה" מצייר במליצתו את הלילה כעור ואין עינים, אשר בכל בקר יראה אור ע"י שיתן לו השחר את עיניו ועפעפיו, ובעפעפים של השחר הוא רואה את האור הזורח באילת השחר, יאמר שהלילה הזה לא יתן לו השחר את עפעפיו לראות בם אור בקר כי לא יאיר הבקר בו:

ביאור המילות

"בעפעפי שחר". הב' הוא ב' הכלי, שרואה בעיני השחר, ויען השחר אין לו עינים גמורים רק האור בוקע בו מעט כרואה אור דרך עפעפיו, תפס לשון בעפעפי, אל יראה אור על ידי עפעפי השחר ובאמצעותם:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.