מלבי"ם על איוב ג ח
<< | מלבי"ם על איוב • פרק ג' • פסוק ח' | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
יִקְּבֻ֥הוּ אֹֽרְﬞרֵי־י֑וֹם
הָ֝עֲתִידִ֗ים עֹרֵ֥ר לִוְיָתָֽן׃
"יקבוהו", אחר שלבסוף יקבוהו ויקללוהו "אוררי יום" הילדים שיולדו ע"י זיוג זה הם יקבוהו, אשר "העתידים עורר לויתן" שכל העתידים להזדוג בו בלילה הזה יהיה לויתן וחבורם ערירי, ולא יולדו ממנו תולדות רק ערירים יהיו בלא בנים:
ביאור המילות
"יקבוהו אוררי". הקללה עצמה נקרא אירור, ופרישת הקללה על העצם המקולל בא בלשון נקבה מענין פרישה, ומשתתף עם נקבה שכרך עלי, שפורש ומבאר דבריו היטב:
"ערר". פעל נגזר משם ערירי:
"ולויתן" מענין חיבור, כמו הפעם ילוה אישי אלי, והכינוי מוסב על חבור האיש והאשה לזווג, או שבא על חבור היום והלילה, שאוררי יום יקבו גם הלילה שחבור היום והלילה העתידים יהיה ערירי שלא יוליד תולדות, ור"ל במליצה על המתחבר ומזדווג בהם שיהיה ערירי:
<< · מלבי"ם על איוב · ג ח · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.