מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק מד
פרק מד
[עריכה]עין — שם המשתף, הוא שם עין המים, "על עין המים במדבר" (בראשית טז, ז). והוא שם העין הרואה, "עין תחת עין" (שמות כא, כד). והוא שם ההשגחה, אמר על ירמיהו: "קחנו ועינך שים עליו" (ירמיהו לט, יב), עניינו, שים השגחתך עליו. ולפי זאת ההשאלה נאמר בחוק האלוה בכל מקום: "והיו עיני ולבי שם כל הימים" (מלכים א ט, ג), השגחתי וכוונתי, כמו שהקדמנו; "תמיד עיני ה' אלהיך בה" (דברים יא, יב), השגחתו בה; "עיני ה' המה משוטטים" (זכריה ד, י), השגחתו כוללת בכל מה שבארץ גם כן, כמו שיוזכר בפרקים יבואו בהשגחה. אמנם כשיתחבר בעינים מלת "ראיה" או "חזיה", כמו "פקח עיניך וראה" (דניאל ט, יח), "עיניו יחזו" (תהלים יא, ד), יהיה עניין כולם ההשגה השכלית, לא השגה הרגשית. כי כל הרגשה – הפעלות, כמו שידעת, והוא יתברך פועל, לא מתפעל, כמו שאבאר: