לדלג לתוכן

מדרש תנחומא קורח ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ב.    [ עריכה ]
"וַיִּקַּח קֹרַח". מה כתיב למעלה מן הענין (במדבר טו, לח): "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת". קפץ קרח ואמר למשה, אתה אומר "וְנָתְנוּ עַל צִיצִת וְגוֹ'". טלית שכלה תכלת מה היא שיהא פטורה מן הציצית. אמר לו משה, חיבת בציצית. אמר לו קרח, טלית שכולה תכלת אינה פוטרת עצמה, וארבעה חוטין פוטר אותה..

בית מלא ספרים, מהו שתהא פטורה מן המזוזה. אמר לו, חייבת במזוזה. אמר לו, כל התורה כולה מאתים שבעים וחמש פרשיות שיש בה, כולן אין פוטרות את הבית, ושתי פרשיות שבמזוזה פוטרות את הבית. אמר לו, דברים אלו לא נצטוית עליהם, ומלבך אתה בודאם. הדא הוא דכתיב, "וַיִּקַּח קֹרַח".
"וַיִּקַּח קֹרַח" אין ויקח אלא לשון פליגה, שלבו לקחו, כענין שנאמר, (איוב טו, יב): "מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך". הוא שמשה אומר להם "המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל" כל אותו הענין, עד "אם כמות כל האדם יְמֻתוּן אלה".
אמרו חכמינו זכרונם לברכה, חכם גדול היה קרח, ומטועני הארון היה, שנאמר (במדבר ז, ט): "ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו".
"קרח בן יצהר בן קהת". כשאמר משה "ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת" מה עשה קרח מיד צוה ועשה מאתים וחמשים טליתות תכלת, ונתעטפו בהן אותן חמשים ומאתים איש ראשי סנהדראות שקמו על משה, כענין שנאמר "ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים". ומי הם "נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם". עמד קרח ועשה להם משתה, ונתעטפו כולן בטליתות תכלת ובאו בני אהרן ליטול מתנותיהן חזה ושוק הימין. עמדו כנגדן ואמרו להם, מי צוה אתכם ליטול כך, לא משה. לא נתן לכם כלום, שלא דבר עמו המקום מזה. באו והודיעו למשה. הלך משה לפייסן. מיד עמדו כנגדו, שנאמר "ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים". ומי הם אליצור בן שדיאור וחביריו אשר נקבו בשמות. אף על פי שלא פרסמן הכתוב נתן סימניהן, ומתוך המקראות אתה מכיר אותם. משל למה הדבר דומה. לבן טובים שהיה גונב כלים בבית המדרש, ולא היה רוצה בעל הגנבה לפרסמו, התחיל נותן בו סימניו. אמרו לו, מי גנב כליך. אמר להם, אותו בן טובים, בעל קומה הוא, עיניו נאות, שערותיו שחורות, חוטמו נאה. משנתן סימניו, ידעו מי הוא. ואף כאן אף על פי שסתמן הכתוב ולא פירש את שמותן, ובא ונתן את סימניהם, אתה יודע מי הם. נאמר להלן (במדבר א, טז): "אלה קרואי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות" ונאמר כאן, "נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם ויקהלו על משה ועל אהרן":