מדרש תנחומא מטות ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ו.    [ עריכה ]

"וּמִקְנֶה רַב". זהו שאמר הכתוב (תהלים עה, ז): "כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב". מהו "כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב"? לא ממה שאדם יוצא ועמל בסחורה והולך ממזרח למערב נעשה עשיר, אלא אפילו פירש בספינות והולך ממזרח למערב וחוזר על המדברות ועל ההרים, אינו נעשה עשיר. מהו (שם): "וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים"? אמר רבי אבא סנגוריא, כל הרים שבמקרא הרים, חוץ מזה, שהוא רוממות, שאין אדם מתרומם מן הדברים הללו. ומה הקדוש ברוך הוא עושה? נוטל נכסים מזה ונותן לזה, שנאמר (שם, ח): "כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט, זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים". לכך נקרא שמם נכסים, שנכסין מזה ונגלין לזה. ולמה נקרא שמם זוזים. שזזים מזה ונותנין לזה. ממון, מה שאתה מונה אינו כלום. מעות, שהן מעת לעת. ובלשון הזה אתה דורש. וכן חנה אומרת, (שמואל א ב, ז): "ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר, מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם", באף שהוא מביא על זה, מרומם לזה. שאלה מטרוניתא אחת את רבי שמואל בר חלפתא, בכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו? אמר לה, לששה, שנאמר (שמות לא, יז): "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ". אמרה לו, ומאותה שעה עד עתה מהו עושה? אמר לה, יושב ועושה סולמות, מעלה לזה ומוריד לזה. לכך נאמר "כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט, זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים". תדע לך כשבקש שיתעשרו בני גד ובני ראובן, הפיל את המדינים לפני ישראל, כדי שיתעשרו בני גד ובני ראובן. מהו? כתיב למעלה, "וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת טַפָּם וְאֵת כָּל בְּהֶמְתָּם וְאֶת כָּל מִקְנֵהֶם וְאֶת כָּל חֵילָם בָּזָזוּ", ואחר כך כתיב: "וּמִקְנֶה רַב", הרי שהשפיל את המדינים ורומם לבני ראובן ולבני גד, לקיים מה שנאמר, "כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב" וגו' "כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט, זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים".