מדרש תנחומא בשלח ב

ב . [ עריכה ]
ויקח משה את עצמות יוסף מנין יודע משה היכן יוסף קבור אמרו: סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור, היא הודיעה את משה היכן יוסף קבור. עמדו מצרים ועשו לו ארון של מתכת ושקעוהו בנילוס. בא משה ועמד על נילוס. נטל צרור וחקק בו עלה שור, וצווח ואומר: יוסף יוסף, הגיעה שעה שהקדוש ברוך הוא גואל את בניו, והשכינה מעכבת לך, וישראל וענני כבוד מעכבין לך. אם אתה מגלה את עצמך, מוטב. ואם לאו, הרי אנו נקיים משבועתך. מיד צף ועלה ארונו של יוסף. ואל תתמה, שהרי הוא אומר (מלכים ב ו, ה): "ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים ויצעק ויאמר אהה אדוני והוא שאול", (שם, ו) "ויאמר איש האלהים אנה נפל ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל". והרי דברים קל וחומר, ומה אלישע תלמידו של אליהו הציף הברזל, משה שהוא רבו של אליהו, על אחת כמה וכמה! רבי נתן אומר: בקבורת המלכים היה יוסף קבור, שנאמר: ויחנטו אותו. ומנין היה יודע משה היכן ארונו של יוסף אלא בא ועמד בין הארונות, וצעק ואמר: יוסף יוסף, הגיעה השעה שהקדוש ברוך הוא גואל את בניו, השכינה מעכבת לך, וישראל וענני כבוד מעכבין לך. אם אתה מגלה את עצמך, מוטב. ואם לאו, אנו נקיים משבועתך, מיד נזדעזע ארונו ונטלו והלך. ללמדך, במידה שאדם מודד, בה מודדין לו. יוסף קבר את אביו, שנאמר (בראשית נ, ז): "ויעל יוסף לקבור את אביו", ואין באחיו גדול ממנו, שהיה מלך. וכתיב: (שם, ט) "ויעל עמו גם רכב גם פרשים". וזכה לצאת מן הקבר על ידי משה. משה הוציא את עצמות יוסף ממצרים. ואין בעולם גדול ממנו והוא מלך, שנאמר (דברים לג, ה): "ויהי בישרון מלך". לפיכך זכה משה שיתעסק בו שכינה, שנאמר (שם לד, ו) "ויקבר אתו בגיא". ולא עוד, אלא עם יעקב עלו עבדי פרעה וזקני ביתו וזקני ארץ מצרים. ועם ארונו של יוסף עלו השכינה והארון והכוהנים והלווים ושבעה ענני כבוד, וארונו של יוסף מהלך עם ארון העדות במדבר. ואומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות אלו וישראל אומרים: זה ארון המת, וזה ארון חי העולמים. והן אומרים: וכי דרכו של מת מהלך עם ארון חי העולמים! והן משיבין ואומרים להן: המת המונח בארון, קיים כל מה שכתוב בזה. מרים המתינה שעה אחת למשה, שנאמר (שמות ב, ד): "ותתצב אחותו מרחוק". לפיכך עכב הקדוש ברוך הוא במדבר וענני הכבוד והכוהנים והלווים שבעת ימים, שנאמר (במדבר יב , טו): "והעם לא נסע עד היאסף מרים". כי השבע השביע, השביען שישביעו לבניהם. את בני ישראל. למה השביע את אחיו ולא את בניו? אמר: אם אני משביע את בני, אין המצרים מניחין אותן. ואם יאמרו להן אבינו העלה את אביו. הן אומרים להן: אביכם מלך היה, לפיכך השביע את אחיו. דבר אחר: אמר להן: אבינו ירד כאן לרצונו, ואני העליתי אותו בעל כורחו. משביעני עליכם, שממקום שגנבתוני, לשם תחזירוני. וכן עשו, שנאמר (יהושע כד , לב): "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם". פקוד יפקוד במצרים. יפקוד, בים. פקוד במדבר. יפקוד בנחלי ארנון. פקוד בעולם הזה. יפקוד לעולם הבא: