מדרש תהלים מ

<< · מדרש תהלים · מ · >>

לפי מהדורת בובר עמודים 257-258.

[א] למנצח לדוד מזמור, קוה קויתי ה' ויט אלי וישמע שועתי. (א) זהו שאמר הכתוב ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו (ישעיה כה, ט). (ב) אין ביד ישראל אלא שיקוו כדי שיגאלם הקב"ה, בשכר קוה קויתי ה', דכתיב טוב ה' לקויו (איכה ג, כה), (ג) ואומר שובו לבצרון אסירי התקוה (זכריה ט, יב), (ד) שמא תאמר עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו (ירמיהו ח, כ). קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' (תהלים כז, יד), קוה אל ה', וקוה אל ה', לקוה אחר תקוה, חזק ויאמץ לבך, אם קויתם ולא נושעתם, קיווי ושובו וקיווי, ואם תאמר עד מתי נקוח, כבר כתיב יחל ישראל אל ה' מעתה ועד עולם (תהלים קלא, ג), ואומר חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה' (שם לא כה), אם עושין כן, הרי אתם נושעים, שנאמר אשר לר יבושו קויי (ישעיהו מט, כג), וכתיב וקוי ה' יחליפו כח (שם מ לא), וכתיב וקוי ה' המה יירשו ארץ (תהלים לז, ט), לכך נאמר קוה קויתי ה' ויט אלי וישמע שועתי, דוד שקיווה לי עניתיו.

[ב] ויעלני מבור שאון מטיט הוין. וכי לבור ירד דוד או לטיט, אלא אמר דוד (ה) כבר הייתי בדרך שהולכת לגיהנם הנקרא בור שאון וטיט היון, והתפללתי וקויתי שכר תפלתי ומצאתי, ולא הניחני הקב"ה (ו) (ליטבע) [לטבע] בתוכו, דכתיב כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת (תהלים טז, ט), ולא דיי לי שלא הנחני לירד לבור, אלא שהודיעני באיזה דרך אלך, דכתיב תודיעני אורח חיים שובע שטחות את פניך וגו' (שם שם י), זו גן עדן, לכך נאמר ויעלני מבור שאון, ולא עוד אלא שהעלני למרום, דכתיב ויקם על סלע רגלי כונן אשורי, (ז) ואין סלע אלא מקום מרום וגבוה מאד, שנאמר (והוא) [הוא] מרומם ישכון (ומצודות) [מצודות] סלעים משגבו (ישעיהו לג, טז), לכך נאמר ויקם על סלע רגלי, וכל כך למה, בשביל תקותי שקויתי ולא רצה לא עולות ולא שלמים ולא זבחים אלא קיווי, אמרו לו מניין אנו יודעין שעשה עמך כך, אמר להם מן השירה שאני אומר אתם יודעין, שנאמר ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו, וכי כל השירות ישנות הם, אמר להם כבר הייתי הולך לבאר שחת והעלני, אמרתי לו אם כבר העליתני תן לי רוח הקודש, וכן הוא אומר השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיה תסמכני (תהלים נא, יד), מלמד שנסתלקה ממנו רוח הקדש, אמר לו תחלה אני נותן לך רוחך, לכך נאמר שיר חדש:

[ג] (ט) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב. אל יאסר אדם מאחר שחטאתי אין לי תקנה, אלא ישים בטחונו בהקב"ה ויעשה תשובה ויקבל אותו, ואל יאמר אם כן אין לי רבנות, ישנא את הרבנות, וישפיל עצמו, ויחזור בתשובה, ולא ילך אחרי שטי כזבים, הם שנוטים אחר מעשה כזבנות, וכל הוא אומר עשה (שטים) [סטים] שנאתי (תהלים קא, ג):

[ד] (י) רבות עשית אתה ה' [אלהי] נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. (יא) אמר ר' חנינא בר פפא נפלאות ומחשבות שחשבת [כדי] שיברור לו אברהם את המלכיות, (יב) אלינו [בשבילנו] (יג) כדי שנעמוד בעולם הזה, ונירש חיי עולם הבא. (יד) ר' יודן ור' אידי ור' חמא בר חנינא בשם זקן אחד שאמר בשם רבי, לא היה אברהם יודע שיברר לו את המלכיות, אלא הקב"ה בירר לו את המלכיות, [והוא ברר לו גיהנם]. והוא שאמר דוד להקב"ה הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה (תהלים סו, יב), [הרכבת אנו לראשנו, אלו המלכיות. באנו באש ובמים], זו גיהנם, (טו) שנידונין בה הרשעים באש ובשלג של מים ובברד של מים, כיון שהרכבת אנוש לראשנו, כאילו באנו באש ובמים. ותוציאנו לרויה (תהלים שם), כמו שנאמר כי תעבור במים אתך אני (ישעיהו מג, ב), אלו הצרות התכופות כמים, ובנהרות לא ישטפוך (שם שם), אלו המלכיות הדומין למי הנהרות, כי תלך במו אש לא תכוה (שם שם), זו דינה של גיהנם, ולהבה לא תבער בך (שם שם), זו מבול אש הלוהטות רשעים לעתיד לבא, שנאמר וליהט אותם היום הבא (מלאכי ג, יט). (טז) אמר ר' ברכיה היה אברהם יושב ודומם כל אותו היום, אמר לו הקב"ה עד מתי אתה יושב ודומם, (יז) קטע הדא מילתא, וברור לך את המלכיות, התחיל הקב"ה חותך את הדבר, שנאמר ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר (בראשית טו, יח), לכך נאמר נפלאותיך ומחשבותיך אלינו, בשבילנו שלא נשתעבד לגיהנם: (יח) אין ערוך אליך. מי הוא שיכול לערוך שירה לספר נפלאותיך: אגידה ואדברה עצמו מספר, זבח ומנחה לא חפצת. זהו שאמר הכתוב החפץ (ה' בעוליה ומנחה) [לה' בעולות וזבחים] כשמוע בקול ה' (ש"א טו כב): אזנים כרית לי. אין כריתה אלא לשון חפירה, כמה דאת אמר כי יכרה איש בור (שמות כא, לג): אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי. וכתיב וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר (דברים יז, יח):