מדרש משלי (בובר) טו לא

(משלי טו לא): "אוזן שומעת תוכחת חיים - בקרב חכמים תלין", אבל אם לא הטה ליבו לתוכחת חיים -

(משלי טו לב): "פורע מוסר מואס נפשו, ושומע תוכחת קונה לב". אם השחית נפשו - בדברי תורה קונה לב, זו חכמה שנתונה בלב , שמתוך כך זוכה לכבוד ולענוה, שנאמר -

(משלי טו לג): "יראת ה' מוסר חכמה, ולפני כבוד ענוה".

תמן תנינן: (שיר השירים רבה א א ט): "רבי פינחס בן יאיר אומר: זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי ענוה, ענוה לידי יראת חטא, יראת חטא לידי חסידות, חסידות לידי רוח הקודש, רוח הקודש לידי תחיית המתים, ותחיית המתים לידי אליהו זכור לטוב:

זריזות לידי נקיות - שנאמר "וכילה מכפר את הקודש" (ויקרא טז כ).
נקיות לידי טהרה - שנאמר "וכיפר עליה הכהן וטהרה" (ויקרא יב ח).
טהרה לידי קדושה - שנאמר "וטהרו וקדשו מטומאות בני ישראל" (ויקרא טז יט).
קדושה לידי ענוה - שנאמר "כי כה אמר רם ונישא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיהו נז טו).
ענוה לידי יראת חטא - שנאמר "עקב ענוה יראת ה'" (משלי כב ד).
יראת חטא לידי חסידות - שנאמר "אז דיברת בחזון לחסידך" (תהלים פט כ).
חסידות לידי רוח הקודש - שנאמר "אז תבין יראת ה'" (משלי ב ה).
רוח הקודש לידי תחיית המתים - שנאמר "ונתתי רוחי בכם וחייתם" (יחזקאל לז יד).
תחיית המתים באה על-ידי אליהו זכור לטוב, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים וגו'" (מלאכי ג כד)."

אמר רבי יצחק בר אלעזר: מה שעשתה חכמה עטרה לראשה, עשתה ענוה סנדל לעקבה:

עטרה לראשה - שנאמר (תהלים קיא י): "ראשית חכמה יראת ה'"
סנדל לעקבה - שנאמר (משלי כב ד): "עקב ענוה יראת ה'".

לכך נאמר: "יראת ה' מוסר חכמה".

<< · מדרש משלי (בובר) · טו לא · >>