מ"ג תהלים קמ יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קמ · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איש לשון בל יכון בארץ איש חמס רע יצודנו למדחפת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִישׁ לָשׁוֹן בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ אִישׁ חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮ בַּל־יִכּ֢וֹן בָּ֫אָ֥רֶץ
  אִישׁ־חָמָ֥ס רָ֑ע
  יְ֝צוּדֶ֗נּוּ לְמַדְחֵפֹֽת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש לשון" - עשו כי ציד בפיו צד את אביו בפיו

"יצודנו" - הרע שהוא עושה הוא יצודנו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יב) "איש לשון", מוסיף שבעל לה"ר בל יכון בארץ, לא יוכל להתקיים בארץ ויברח לראש ההרים, ומשם איש חמס רע יצודנו למדחפות, מציין את הרע כעצם מופשט, וקורא אותו בשם איש חמס, הרע אשר הוא איש חמס הוא יהיה הציד שיצוד את האיש לשון מכל הר וגבעה שימצא שם, וידחוף אותו מן ההר הגבוה אל המהמורות העמוקים המלאים אש:

ביאור המילות

"איש חמס רע". מציין הרע כעצם מופשט שהוא איש חמס, והוא יצודנו מן ההר לדחפו משם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רע" - הרע שהוא עושה הוא יצוד אותו עד שיהיה נדחף מרעה אל רעה

"איש לשון" - מהראוי שהאיש בעל לה"ר בל יהיה נכון בארץ על כנו ובסיסו

<< · מ"ג תהלים · קמ · יב · >>