אבן עזרא על תהלים קמ
<< · אבן עזרא על תהלים · קמ · >>
פסוק ב[עריכה]
[למנצח מזמור לדוד -] חלצני ה' מאדם רע - זה המזמור חברו דוד לפני מלכו בימי שאול, כי היה מפחד מבני אדם שילשינוהו אל שאול.
וכן אומר: איש לשון.
ומלת תנצרני – באה שלימה, כמו: וכל עצביכם תנגושו.
פסוק ג[עריכה]
אשר, יגורו - יקבצו כמו יגורו יצפונו.
ויש אומרים: שהוא כמו: אל תתגר בם, והם שנים שרשים.
פסוק ד[עריכה]
שננו לשונם - שהוא נושך כמו נחש עכשוב שם חיה רעה נושכת.
סלה - באמת.
פסוק ה[עריכה]
שמרני - שב לפרש טעם שמרני ופירש אשר חשבו לדחות פעמי, כמו: ואת רגלי מדחי.
פסוק ו[עריכה]
טמנו, ליד - מקום, כמו: ויד תהיה לך - מעגל המקום הישר הדרוך תמיד.
פסוק ז[עריכה]
אמרתי - אין לאל ידי להמלט מהם או לעמוד כנגדם, רק בך ואתה לבדך אלהי.
פסוק ח[עריכה]
ה', סכותה - שיסוך ראשו כמו הכובע ולא יזיקנו חץ.
והנה הטעם סכותה - כובע הישועה לראשי, על כן אמר: עז ישועתי.
פסוק ט[עריכה]
אל - מלת אל תפק - תשרת בעבור אחרת.
וכן הוא זממו אל תפק אל ירומו סלה הוא והדומה לו, או יהיה דבק תפק עם ראש ובא ירומו תחת ירום.
ורבי משה אמר: ראשים מה שיקרה מסיבי, עמל שפתימו יכסימו והטעם שהם מתפארים כי יאחזוני במוקשים.
פסוק יא[עריכה]
ימוטו, גחלים - מהשמים כמו גחלים בערו ממנו, ברד וגחלי אש.
באש יפילם - היא האבן שהיא ממיתה בריחה ואף כי בגופה.
במהמורות - מקום שפל, בעבור בל יקומו, ואין ריע לו בלשוננו.
פסוק יב[עריכה]
איש - יתכנו לו עלילות שלא יכון בארץ.
והטעם: ישב ביישוב.
יצודנו - יצוד נפשו למדחפות, שידחפוהו אנשי ארצו.
פסוק יג[עריכה]
ידעתי - אז אדע.
ומלת יעשה – בעבור אחרת יעשה משפט אביונים.
פסוק יד[עריכה]
אך - טעם אך להוציא הרשעים, והישרים יתמידו לשבת את פניך - בבית התפלה: