מ"ג תהלים קמ ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קמ · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁנֲנוּ לְשׁוֹנָם כְּמוֹ נָחָשׁ חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁ֥נְנ֣וּ לְשׁוֹנָם֮ כְּֽמוֹ־נָ֫חָ֥שׁ
  חֲמַ֥ת עַכְשׁ֑וּב
  תַּ֖חַת שְׂפָתֵ֣ימוֹ סֶֽלָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חמת עכשוב" - חמת לשון ארס כמו (דברים לב) חמת תנינים יינם שאם תפרשהו לשון אף וכי לשון אף נופל אצל יין אלא לשון ארס ויצו"ש בלע"ז וכן נופל כאן לשון ארס תחת השפה

"עכשוב" - עכביש איריינ"א בלע"ז

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ד) "שננו," נגד הראשון אמר שננו לשונם כמו נחש, שהנחש אינו נושך להנאתו רק מצד טבעו להרע, ונשיכתו הוא בלשון שהוא פנימי מן השפתים, כן ידברו לשון הרע בסתר ושלא להנאתם ונגד הב' אמר חמת עכשוב תחת שפתימו, שהעכשוב חמתו גלויה תחת השפתים שהוא חיצוני בערך הלשון, כן יגורו מלחמות בגלוי, וכן העכשוב נושך להנאתו למוץ דם האדם, כן ילחמו בעבור החמס להנאתם, סלה סיום הענין:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חמת עכשוב" - ארס של עכשוב יש לעולם תחת שפתיהם ר"ל אין פוסקין מלדבר לה"ר

"שננו לשונם" - חדדו לשונם והכינו אותה לדבר לה"ר כמו נחש שמחדד לשונו כשבא לנשוך

מצודת ציון

"שננו" - חדדו

"חמת" - ארס כמו חמת זוחלי עפר (דברים ל"ב)

"עכשוב" - הוא מין פתן ונחש

<< · מ"ג תהלים · קמ · ד · >>