מ"ג תהלים קמה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קמה · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֵ֣כֶר רַב־טוּבְךָ֣ יַבִּ֑יעוּ
  וְצִדְקָתְךָ֥ יְרַנֵּֽנוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זכר רב טובך יביעו" - דור לדור גבורתך ידברו זה לזה לאמר טוב לנו להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו של הקב"ה (מצאתי) נו"ן חסרה מאלפ"א בית"א לפי שראה דוד בה מפלה קשה נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל (עמוס ו') וחזר וסמכה ברוח הקודש סומך ה' לכל הנופלים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זכר רב טובך יביעו", ישימו לב לזכר רב טובך, שאתה פועל טוב, כי הנוראות הם מצד ההטבה לא מצד ההרעה, "וצדקתך ירננו", ואז ירננו ברנה ושמחה את צדקתך, ומבואר אצלנו כי גדר הצדקה הנאמרת אצל ה' הם המעשים שיעשה שלא בהשקף על מדת המשפט לפי הזכות של בני אדם רק מצד הצדקה העליונה, ר"ל שיכירו שהכל ברוב טוב לפי מדת הצדקה, מצד.

ביאור המילות

"יביעו". הוא הדבור הנובע ממקור הרעיונים.

"וצדקתך". גדר הצדקה העליונה עי' ישעיה נ"ט ולמעלה סי' ל"ו ובכ"מ:

 

<< · מ"ג תהלים · קמה · ז · >>