מ"ג תהלים קלו טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קלו · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למוליך עמו במדבר כי לעולם חסדו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְמוֹלִ֣יךְ עַ֭מּוֹ בַּמִּדְבָּ֑ר
  כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"למוליך", וגם זה היה מחסדי ה' שעי"כ למדו לדעת דרכי ה' ותורתו, ולהשליך מלבבם ציורים הרעים שנחלו מן המצריים, כמ"ש באה"ש דרוש ב' וכבר התבאר במדרש, שע"י שהוליכם במדבר ונצטערו נתוסף להם ארץ סיחון ועוג, וז"ש שעי"כ למכה מלכים גדולים, ונתן ארצם נחלה, עד שגם הטלטול במדבר שהיה ממדת הדין הקשה, היה מצד חסדיו ורחמיו: