מ"ג תהלים קלב ד

מקרא

כתיב:
אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה.

מנוקד:
אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה.

עם טעמים:
אִם־אֶתֵּ֣ן שְׁנַ֣ת לְעֵינָ֑י
לְֽעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

אם - בכל כחו. והנכון שהיא שנת צהרים וכבר הזכרתי דעתי במלת שנת שהיא קמוצה, כמלת עזי וזמרת יה.

"לעפעפי" - הוא אישון העין

"תנומה" - היא שינה קלה

"לעפעפי" - כפל הדבר במ"ש

"אם אתן שנת" - ר"ל להיות ישן להתענג יותר מההכרח להחיות את הנפש וגם זה הוא ענין שבועה וגו'