מ"ג תהלים קיח כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קיח · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים
  הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אבן מאסו הבונים" - עם שהיו שפל בין האומות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אבן", המלכות תצויר כבנין כמ"ש כ"פ, והמלך הוא יסוד הבנין כמ"ש הנני יסד בציון אבן (ישעיה כ"ח), שנאמר על חזקיה, "והבונים מאסו בו" אז, כי עמדו אז שבנא וסייעתו לחלוק על מלכותו, ובכ"ז "היתה לראש פנה", וזה לא היה בדרך הטבע, רק.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אבן מאסו" - עם כי היינו כמו האבן אשר מאסו הבונים לתתו בבנין עתה אנו כאבן הניתן בראש הזויות (כי הדרך לתת האבן המשובח ביותר בפנת הכותל להיות נראה משתי הרוחות) ור"ל עם כי היינו מבוזים מכל עתה אנו המכובדים מכל

מצודת ציון

"פנה" - זוית