מ"ג תהלים קיח יז

מקרא

כתיב:
לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה.

מנוקד:
לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ.

עם טעמים:
לֹא־אָמ֥וּת כִּֽי־אֶחְיֶ֑ה
וַ֝אֲסַפֵּ֗ר מַעֲשֵׂ֥י יָֽהּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

"לא אמות" - אני כנסת ישראל כע"א מיתת עולם כי אחיה וגו'

לא - אחר שימין השם עושה חיל ואני חוסה בו, לא אמות ביד אויב.

"לא אמות" - ביד הקמים עלי כי עוד אחיה וגו'

"לא אמות", מעתה ידעתי בטח שלא אמות, וזה משני טעמים,

א) באשר ידעתי שמה שהחייני ה' מן החולי, הוא כדי "שאחיה ואספר מעשי יה", וא"כ נשארתי בחיים כדי לספר מעשיו, ולא המתים יהללו יה,
ב) מצד כי ע"י.