מ"ג תהלים קיח יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קיח · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
סבוני כדבורים דעכו כאש קוצים בשם יהוה כי אמילם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
סַבּ֤וּנִי כִדְבוֹרִ֗ים
  דֹּ֭עֲכוּ כְּאֵ֣שׁ קוֹצִ֑ים
    בְּשֵׁ֥ם יְ֝הֹוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דעכו כאש קוצים" - כל לשון דעיכה נופל על לשון קפיצה ונתור ממהר להיות נתר ונתק ממקומו על כן הוא נופל על לשון אש ועל לשון מים כמו נדעכו ממקומם (איוב ו') וכן ימי נדעכו (שם יז) וכן נרו עליו ידעך (שם יח) כדרך שלהבת הנתקת מן הפתילה ועולה למעלה כשהיא כבה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"סבוני", וגם בפעם השלישית "שסבוני כדבורים" העוקצים, "ודעכו כאש" הבוער "בקוצים" כן נשרפו כולם. וזה היה בשם ה' כדי שאמילם:

ביאור המילות

"דעכו". מבנין שלא נזכר שם פועלו, מענין ידעך נרו באישון חשך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דועכו" - אף אם כבו גחלתי כאש מעצי הקוצים הכבים מהר ור"ל אף אם הרגו רבים מישראל עכ"ז אבטח בשם ה' אשר אכריתם

"סבוני כדבורים" - אף כי סבבו אותי כדבורים הללו אשר יסבבו כלי מלא מדבש

מצודת ציון

"כדבורים" - שם מין שרץ העוף שעושים הדבש

"דעכו" - ענין ניתור וקפיצה והוא כבוי האש שהשלהבת קופצת ממנה וכן ידעך נרו (משלי כ)