מ"ג תהלים קיא ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קיא · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פְּד֤וּת ׀ שָׁ֘לַ֤ח לְעַמּ֗וֹ
  צִוָּֽה־לְעוֹלָ֥ם בְּרִית֑וֹ
    קָד֖וֹשׁ וְנוֹרָ֣א שְׁמֽוֹ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פדות", ר"ל שע"י הפקודים האלה "שלח פדות לעמו", שעל תנאי זה פדה אותם שישמרו את הפקודים, ואם לא ישמרו אותם יהיו משועבדים ועבדים, וע"י הפקודים "צוה לעולם בריתו", שכמו שאמר שיזכר לעולם בריתו ע"י שכח מעשיו (שהם אמת ומשפט) הגיד לעמו, כן קיום הברית לעולם הוא רק ע"י שמירת הפקודים, כמ"ש ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צוה" - על כי צוה להם התורה הנתונה בברית המתקיימת לעולם ובעבור קבלתה שלח הפדות

"קדוש וגו'" - ולזה קדשם במצותיו למען תהיה יראת ה' על פניהם

"פדות" - לפדותם ממצרים

<< · מ"ג תהלים · קיא · ט · >>