מ"ג תהלים קד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קד · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֹֽטֶה־א֭וֹר כַּשַּׂלְמָ֑ה
  נוֹטֶ֥ה שָׁ֝מַ֗יִם כַּיְרִיעָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עוטה אור" - ברקיע כשלמה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עוטה אור", ספר תחלה בריאת האור, שמן האור הנעלם דלא ידיע ולא אתידע, הוציא אור אחר ההשתלשלות אור השכל והשכליים עד שנתגשם באור המוחש, וכמו שיסתתר הלובש תחת לבושו כן יסתתר המאציל העליון תחת לבוש האורה, וכמו שהאור הבוקע דרך השלמה היא רק נקבי משכיות, ואינו דומה כאור הבוקע דרך החלון, כן התעטף והסתתר תחת האור הזה עד שלא נשיג מן האור הנעלם רק ניצוצות דקות במשכיות לבב, וכמו שהעוטה מתכסה יותר מן הלובש, כי הלבוש מכוון למדת הגוף ויושג מדת הגוף לפי מדת הלבוש, לא כן העוטה, וכן נעלם המאציל בתכלית ההעלמה, וכבר בארתי בפי' מעשה בראשית שהאור שנברא ביום הראשון לא ניתן בנרתיק עד יום הרביעי שנבראו המאורות, וזה הבדל בין אור ובין מאור, והאור הזה סבב בפעם אחד ונמצא י"ב שעות בכל סביבות הכדור, ועז"א עוטה אור כשלמה.

"נוטה שמים כיריעה", אחר מאמר ויהיה אור בא מאמר ויהיה רקיע, ויקרא אלהים לרקיע שמים, וכבר החזקתי בפי' מעשה בראשית כדעת המפרשים ששם רקיע נאמר על מקום עליית האדים בעיגול הנשימה ששם יתהוו העננים והמטר, ושם בארתי שע"י האור נעשה הרקיע, ר"ל התחילו האדים לעלות ונקבע מקום הסגריר ששם יתקבצו בעבים, וזה נוטה שמים כיריעה:


ביאור המילות

"עוטה". הוא המעטיף על כל הבגדים מלמעלה, עמ"ש ישעיה נ"ט:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עוטה" - מלביש את העולם באור כשלמה המעטף גוף האדם

"נוטה שמים" - סביב הארץ כאדם הנוטה יריעה

מצודת ציון

"עוטה" - ענין עטיפה כמו כבגד יעטה (לקמן קט)

"כשלמה" - כמלבוש

"כיריעה" - כוילון

<< · מ"ג תהלים · קד · ב · >>