מ"ג תהלים קב יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קב · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יָמַי כְּצֵל נָטוּי וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יָ֭מַי כְּצֵ֣ל נָט֑וּי
  וַ֝אֲנִ֗י כָּעֵ֥שֶׂב אִיבָֽשׁ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כצל נטוי" - לעת ערב כשהצללים נוטים וכשחשיכה אין נכרים אלא כלים והולכים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ימי", אומר הנה אני מתיאש שאראה אנכי עוד זמן התשועה, כי כבר אפסו כחותי ואין לי תקוה, ובכ"ז איני מתיאש מן הגאולה הכללית שהבטיח ה' החי לעולם ודברו לא ישוב ריקם. הנה אני מתיאש בין מצד זמני "שימי" דומים "כצל נטוי", בסוף היום שהצל נוטה ומתפשט וזה סימן שקרוב להיות לילה, כן כבר עברו רוב ימי, ומצד כח גופי ג"כ "אני כעשב איבש":


ביאור המילות

"כצל נטוי". כמו ינטו צללי ערב (ירמיה ו'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואני" - עתה אני יבש מבלי לחלוחית טובה כעשב הנתייבש בחום השמש בסור צלו

"ימי כצל נטוי" - ימי הטובים חלפו והלכו להם במעט טובה כצל הזה הנוטה ממקומו מבלי יגע בו מי

<< · מ"ג תהלים · קב · יב · >>