מ"ג תהלים צב טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים צב · טז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
להגיד כי ישר יהוה צורי ולא עלתה [עולתה] בו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְהוָה צוּרִי וְלֹא עלתה [עַוְלָתָה] בּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְ֭הַגִּיד כִּֽי־יָשָׁ֣ר יְהֹוָ֑ה
  צ֝וּרִ֗י וְֽלֹא־עַוְלָ֥תָה עלתה בּֽוֹ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"להגיד", שיעורו "עוד ינובון בשיבה" כדי שיוכל לו "להגיד" ולהודיע לכל "כי ישר ה' צורי ולא עולתה בו", שאין עולה בהנהגתו ממה שנראה לפעמים שהרשעים מצליחים בעוה"ז, כי הכל בהשגחה והצדיקים עתידים לקבל שכרם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"להגיד" - למען יודע לכל כי ישר ה' ואין בו עולה בראותם כי סוף הדבר שמקבל כל אחד גמול מעשיו