"מה גדלו מעשיך ה'", מבאר הטעם מדוע חלק ה' את הנהגתו שהוא לפעמים בטבע ופעמים בהשגחה, ומדוע את העולם נתן בלבם עד שלא ימצא האדם תמיד את ההנהגה ההשגחיית, ורבים חושבים שהעולם כמנהגו נוהג ושהכל הוא בדרך הטבע, כי זה במחשבה עמוקה, כדי שיהיה מקום לבחירה ולשכר ועונש, שאם היה מעניש הרשע תיכף והיה כל ההנהגה ע"י השגחה גלויה, היו יראים לעשות רע ולא היה בחירה, וז"ש "מעשיך" הטבעיים הסדורים הם "גדלו", אבל "מאד עמקו מחשבותיך" בזה במה שצפנת הנהגתך ההשגחיית שיהיה נעלם ונסתר באופן אשר.