מ"ג תהלים צא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים צא · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תאנה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־תְאֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה
  וְ֝נֶ֗גַע לֹא־יִקְרַ֥ב בְּאׇהֳלֶֽךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תאנה" - לא תקרה וכן והאלהים אנה לידו (שמות כא)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לא תאונה אליך רעה", מוסיף לאמר שאם ירצה איש להפגיע בך איזה רעה, הרעה עצמה לא תרצה להיות מאונה אליך, וכן ברעות טבעיות "נגע לא יקרב (אליך) באהלך", הגם שהנגע תהיה באהלך לא תקרב אליך, כאילו הרעה והנגע עצמם לא ירצו לפגוע בך ולהרע לך:

ביאור המילות

"תאונה". תסובב אליו, ועיין ההבדל בין אנה ובין קרה (ירמיה ב' כ"ד).

"יקרב באהלך". פעל קרב נקשר עם אל בכ"מ, וע"כ פרשתי שמלת אליך נמשך לשנים ונגע לא יקרב אליך באהלך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונגע וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"לא תאונה" - אז לא תזדמן לך רעה

מצודת ציון

"תאונה" - ענין הזדמנות כמו והאלהים אנה לידו (שמות כא)

<< · מ"ג תהלים · צא · י · >>