מ"ג תהלים צא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


מ"ג תהלים צא · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יֹ֭שֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן
  בְּצֵ֥ל שַׁ֝דַּ֗י יִתְלוֹנָֽן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יושב בסתר עליון" - מי שהוא חוסה בסתר כנפי השכינה הוא יתלונן בצלו שהקב"ה מגין עליו הרי משה רבינו זה משיא את בני האדם לחסות בכנפי השכינה

"יושב בסתר עליון" - כמו (שיר השירים ב) בצלו חמדתי וישבתי

"שדי" - לשון חוזק

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יושב", מצייר כאלו אחד מן הקדושים בני עליון מלאכי ה' ידבר אל המתפלל ויענהו מענה על שאלתו, אומר אליו, דע כי אתה "היושב בסתר עליון" מצד נפשך, שיושבת בקביעות בסתר ה' דבוקה בשרשה העליון, ומצד גופך אתה האיש אשר "בצל שדי יתלונן", שה' ישגיח עליך בהשגחה פרטיית ויכך בצל כנפיו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בצל וגו'" - אתה המתלונן וגו' וכפל הדבר במ"ש

"יושב וגו'" - אמר בל' קריאה אל מול היושב אתה היושב בסתר עליון ר"ל המתבודד בעבודת ה' ובעיון סתרי תורתו

מצודת ציון

"יתלונן" - ענין התמדה וכן צדק ילין בה (ישעיהו א)