מ"ג תהלים פ ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים פ · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּשִׂימֵנוּ מָדוֹן לִשְׁכֵנֵינוּ וְאֹיְבֵינוּ יִלְעֲגוּ לָמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּשִׂימֵ֣נוּ מָ֭דוֹן לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ
  וְ֝אֹיְבֵ֗ינוּ יִלְעֲגוּ־לָֽמוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תשימנו מדון" - אתה שם אותנו מדון לכל שכנינו שנתגרו בנו יון

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ז-ח) "תשימנו מדון לשכנינו", סנבלט וטוביה כמש"ש סימן ו':

"ואויבינו ילעגו למו", לועגים על שכנינו, שי"ל מדון עם עם שפל וחלוש כמונו, וא"כ "אלהים צבאות השיבנו" לגדולה ועושר שהיינו בו מקדם:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מדון" - בעלי דין ומריבה

מצודת ציון

"מדון" - מלשון דין

"למו" - להם ר"ל עליהם

<< · מ"ג תהלים · פ · ז · >>