מ"ג תהלים פב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים פב · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
א‍ני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲ‍נִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲֽנִי־אָ֭מַרְתִּי אֱלֹהִ֣ים אַתֶּ֑ם
  וּבְנֵ֖י עֶלְי֣וֹן כֻּלְּכֶֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלהים אתם" - מלאכים כשנתתי לכם את התורה נתתיה לכם על מנת שאין מלאך המות שולט עוד בכם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אני", מצייר שכמו שהיה צריך פועל אלהים ומעשהו לבריאת האדם והעולם, כן צריך משפט ושופטים להעמדת האדם והעולם וקיומם, כי אחר שהאדם מדיני בטבע א"א שלא יקרה ביניהם ריבים ודינים עושק וחמס אשר יבטל הקיבוץ וישוב העולם בכלל אם לא ימצא ביניהם נימוס ומשפט ושופטים, ומצד זה ידמה אותם כאלו הם אלהים יוצרי העולם, כי הם שותפים עמו בזה, שהוא ברא את העולם והם המקיימים אותו, וכמ"ש כל דיין הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב"ה במ"ב, וכן חשבם "לבני עליון" כי היסוד הראשי של המשפט מוצאו מחק התבונה הכוללת, שהיא אלהית, וכמ"ש החוקרים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובני עליון" - כפל הדבר במ"ש

"אני אמרתי" - אמר בשם ה' הנה כאשר צויתי אתכם על הדינים אמרתי אז שבעבורם תהיו כמלאכים ולא תשלוט בכם המיתה

<< · מ"ג תהלים · פב · ו · >>