מ"ג תהלים עו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עו · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֭שָּׁמַיִם הִשְׁמַ֣עְתָּ דִּ֑ין
  אֶ֖רֶץ יָֽרְאָ֣ה וְשָׁקָֽטָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משמים השמעת דין" - כשנתנבא ישעיהו על פורענותו של סנחרב ונתקיים בו ארץ ישראל שיראה ממנו ומאוכלוסיו אז שקטנה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"משמים השמעת דין", בעת שבא על ציון שאז שלחת מלאך משמים לדון אותו ולשפוט משפט עמך נגד הצר הצורר, כמ"ש והיה כי יבצע ה' את כל מעשהו בהר ציון ובירושלים אפקד על פרי גודל לבב מלך אשור, אז "ארץ" אשר יראה עד עתה, "שקטה" מיראתה, והטעם ששקטה, כי.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משמים" - כאשר השמעת מן השמים דין משפט סנחריב אז כל יושבי הארץ יראו מישראל ושקטו מלהלחם בהם

מצודת ציון

"ושקטה" - ענין מנוחה

<< · מ"ג תהלים · עו · ט · >>