מ"ג תהלים עד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עד · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זְכֹ֤ר עֲדָֽתְךָ֨ ׀ קָ֘נִ֤יתָ קֶּ֗דֶם
  גָּ֭אַלְתָּ שֵׁ֣בֶט נַחֲלָתֶ֑ךָ
    הַר־צִ֝יּ֗וֹן זֶ֤ה ׀ שָׁכַ֬נְתָּ בּֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קנית קדם" - לפני בריית עולם שנאמר (לקמן צ') מעון אתה היית לנו בטרם הרים יולדו

"זה שכנת בו" - תקון לשון הוא כמו (ישעיהו מ"ב) זו חטאנו לו והוא כמו אשר שכנת בו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זכור", שלשה דברים,

  • א) "עדתך קנית קדם" שמקדם בימי האבות והשבטים קנית העדה הזאת שתהיה שלך, וכבר הבטיח להאבות להיות להם לאלהים ולזרעם אחריהם, וראוי שלא תעזוב קנינך,
  • ב) שאח"כ "גאלת שבט נחלתך", שעת החזיקו זרים בקנינך ונחלתך, היית אתה הגואל, (שהגואל הוא מצד שיש טענה וזכות בהדבר) וא"כ ראוי שתגאלם שנית אחר שהם שבט נחלתך שהם לך לנחלה עולמית,
  • ג) "הר ציון זה" הלא "שכנת בו", והאר פניך על מקדשך השמם למען ה' אשר שכן שם:

ביאור המילות

"נחלתך". הנחלה מציין הקנין מדור דורים מאבות לבנים, כי הנגאלים היו שלו נחלה מהאבות, והגאולה היא מצד השייכות שיש לו בדבר כנודע, ומלת זכר נמשך לשתים זכור הר ציון:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קנית קדם" - אשר קנית לך לעם מזמן קדם מאז גאלתם ממצרים והבאתם אל הר ציון ששכנת בו והוא מקרא קצר

<< · מ"ג תהלים · עד · ב · >>