מ"ג תהלים סד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים סד · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה למו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְחַזְּקוּ לָמוֹ דָּבָר רָע יְסַפְּרוּ לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים אָמְרוּ מִי יִרְאֶה לָּמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְחַזְּקוּ־לָ֨מוֹ ׀ דָּ֘בָ֤ר רָ֗ע
  יְֽ֭סַפְּרוּ לִטְמ֣וֹן מוֹקְשִׁ֑ים
    אָ֝מְר֗וּ מִ֣י יִרְאֶה־לָּֽמוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יספרו לטמון מוקשים" - ידברו אל המלך בערמה דברים טמונים שאפילו המלך לא הבין למה היו עושין כך והם היו מתכוונים לטמון לדנייאל מוקשים להלכד בהם שאמרו לדריוש אתיעטו כל סרכי מלכותא וגו' לקיימא קיים מלכא וגו' (שם) שלא יתפלל שום אדם תפלתו לפני שום אלוה חוץ ממך עד שלשים יום

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יחזקו למו דבר רע", שיחזקו מוקש רע שילכד בו דוד, "ויספרו" זה לזה איך "לטמון מוקשים" תחת רגלי דוד שיהיו המוקשים טמונים עלי נתיב. ובזה "יאמרו מי יראה למו" להמוקשים אחר שהם טמונים, ולא ירגיש דוד בהם, (זאת שלישית).

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יחזקו למו" - היו מחזקים ביניהם את הדבר הרע והעצה היעוצה ויספרו זה לזה להטמין מוקש על דנייאל ואמרו מי יראה מחשבותם ר"ל שאמרו אין המלך מרגיש שכל עצתם היא על דנייאל

מצודת ציון

"למו" - להם

<< · מ"ג תהלים · סד · ו · >>