מלבי"ם על תהלים סד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מלבי"ם על תהלים · סד · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


"למנצח", אמרו כנגד דואג האדומי וריעיו אשר חרשו עליו רעה ונוקשו בפח אשר הכינו לו:

 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שמע אלהים קולי" בעת אשפוך "שיחי", ותצור חיי מפחד אויב,

 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תסתירני מסוד מרעים", מה שמחרישים עלי סוד בסתר, וכן תסתירני "מרגשת פועלי און", שמתקבצים ברגש ומרד בכנופיא בגלוי:

ביאור המילות

"מרגשת". המרד בקול המיה והוא הפך הסוד, כמו למה רגשו גוים:

 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשר שננו לשונם כחרב" ההורגת מקרוב, וכן "דרכו חצם בדבר מר" (שהוא הארס שמושחים בו את החץ), שהחץ הורג למרחוק, ר"ל שדוברים עתק בפני ומלשינים עלי רעה בסתר כחץ המורה מרחוק:

 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לירות", שדרכו חיצם "לירות" את "התם במסתרים" שלא יראה אותם ולא ישמר מפניהם, וכן "פתאום יורוהו", עד שלא יהיה לו פנאי להנצל, ועי"כ "לא יראו" מפני שאעמוד נגדם כי מעשיהם בהסתר, והנה חושב בזה ג' ענינים. (ראשונה) מה שדברו עליו לה"ר. (זאת שנית) כי יכינו לו מוקשים בפועל, ועז"א.

 

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יחזקו למו דבר רע", שיחזקו מוקש רע שילכד בו דוד, "ויספרו" זה לזה איך "לטמון מוקשים" תחת רגלי דוד שיהיו המוקשים טמונים עלי נתיב. ובזה "יאמרו מי יראה למו" להמוקשים אחר שהם טמונים, ולא ירגיש דוד בהם, (זאת שלישית).

 

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יחפשו" על דוד "עולות", מחפשים להראות שעשה עול כדי להצדיק מעשיהם, שרוצים להצטדק שדוד חייב מיתה, ואחר כי "תמנו חפש מחופש", שכבר חפשו בכל מקום מחופש, היינו כל מקום שאפשר לחפש שם ולא מצאו עול בגלוי על דוד, (יחפשו עולות) "בקרב איש ובלב עמוק", יחפשו עליו עולה בקרב לבו ובמצפוניו שאומרים כי מצפוניו רעים:

ביאור המילות

"עולת". כמו עולות.

"תמנו". הנו"ן תחת אות הכפל תממו עמ"ש (ישעיה כ"ג):

"מחפש". המקום הראוי לחפש שם, ומלת ייחפשו נמשך גם לבסוף יחפשו קרב איש:

 

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויורם", אבל פתאום ירה אלהים עליהם חץ, (כמו שהם רצו לירות במסתרים תם), "היו מכותם", ר"ל שהמוקשים שהכינו על דוד הם עצמם היו המכה שלהם שבם הוכו, ומפרש כי.

ביאור המילות

"היו". מוסב על המוקשים (הנזכר בפסוק ו'), וכן מלת עלימו, ר"ל על המוקשים:

 

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויכשילהו עלימו לשונם", שלשונם הכשיל אותם ללכת על המוקשים, שע"י לשונם נוקשו במה שרצו ללכוד את דוד, (וכמו שדואג נהרג ע"י לשונו, כמ"ש פיך ענה בך, שמה שאמר תחלה שדוד רוצה להרוג את שאול נוקש ואמר שהוא הרג את שאול ונהרג עי"ז) "יתנודדו כל רואה בם", שכל רואיהם יתנודדו ויאמרו כי לשונם הכשיל אותם:

ביאור המילות

"ויכשילהו". בא לשון בלשון זכר, כמו לשוני מודבק מלקוחי:

 

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויראו כל אדם" איך שהיה ענשם מדה כנגד מדה, ועל ידי זה "יגידו פועל אלהים" שעי"כ יכירו שענשם זה בא מה' ושיש השגחה ומשפט, "וישכילו מעשהו", ועי"כ.

ביאור המילות

"פעל, ומעשהו". פועל הוא העסק בדבר, ומעשהו הוא גמר המעשה, כמ"ש למעלה (סי' כ"ח), שישכילו שלא לבד שה' עסק בדבר כי גם הוא גמר את הדבר:

 

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ישמח צדיק בה'", כי שמחה לצדיק עשות משפט, "וחסה בו", כי יראה שה' מושיע חוסיו, "ויתהללו כל ישרי לב", במה שהם עובדים את ה' ונושעים בו ובשמו יתהללו:

ביאור המילות

"ויתהללו כל ישרי לב". עמ"ש למעלה (ס"ס ל"ב):