עם טעמים:
אִם־זְכַרְתִּ֥יךָ עַל־יְצוּעָ֑י בְּ֝אַשְׁמֻר֗וֹת אֶהְגֶּה־בָּֽךְ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
(ז-ח) "אם", וכן גם "אם זכרתיך על יצועי בעת" אשר "אהגה בך באשמורות" הלילה, ואזכור אז "מה שהיית עזרתה לי", שעזרתני מן האויבים, "וארנן" על שחסיתי "בצל כנפיך", לא היה זה מפני ששמחתי על הצלחת הזמן והתועלת שהשגתי מאתך בחיים הגשמיים, רק מצד שעי"ז.
ביאור המילות
"אשמרות", עתות הלילה שנחלקו לג' אשמורות כמ"ש חז"ל.
