מ"ג תהלים סג ב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱלֹהִ֤ים ׀ אֵלִ֥י אַתָּ֗ה אֲֽשַׁ֫חֲרֶ֥ךָּ
צָמְאָ֬ה לְךָ֨ ׀ נַפְשִׁ֗י כָּמַ֣הּ לְךָ֣ בְשָׂרִ֑י
בְּאֶרֶץ־צִיָּ֖ה וְעָיֵ֣ף בְּלִי־מָֽיִם׃
רש"י
"צמאה לך נפשי" - צמא ותאב אני לבוא אליך בבית תפלתך
"כמה לך בשרי" - לשון תאוה ואין לו דמיון
"בארץ ציה" - במדבראבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
צמאה לך - והנה נפשי כצמא אל מים ובשרי יבש כי אין למלת כמה חבר במקרא.
בארץ - כאילו הייתי בארץ ציה שאין שם מים וארץ עיף, כי נמצא ארץ לשון זכר, נעתם ארץ ורבים כמוהו.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"צמאה" - מתאוה אני לך כצמא אל המים
"בארץ ציה" - כמו ההולך בארץ ציה ועיף מקום שאין שם מים כי אז מאוד יתאוה להם
"אלי אתה" - מעולם אתה אלי לכן אדרשך
מצודת ציון
"אשחרך" - ענין דרישה כמו שוחר טוב (משלי י"א)
"כמה" - ענין חשק ותאוה ואין לו דומה
"ציה" - שממה
"ועיף" - ר"ל יבשה וכאלו תתאוה למים כאדם היעףמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"נפשי". בהגבלה אל בשרי תורה על נפש הרוחניית (כנ"ל ג'). "כמה". לא נמצא לו דוגמא, והוא מענין תשוקה, וי"ל שהיא פעל ממלת כמה המורה על שיעור הכמות, או הדוגמא כמו, שתשוקת הבשר הוא כמו תשוקת הנפש:
"בארץ ציה ועיף בלי מים". ציה ע"י חום השמש, ועיף ע"י האויר הארסי, ובלי מים, העדר מקורות ומעינות (ישעיה ל"ה):