עם טעמים:
ר֣וּמָה עַל־הַשָּׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים עַ֖ל כׇּל־הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"רומה על השמים", שישלח משמים ויושיעהו, ונגד מ"ש "אקרא לאל עליון" שהוא הסבה הראשונה, אומר "רומה על השמים אלהים", ונגד מ"ש "לאל גומר עלי" שהוא אחרית הסבות, אמר "על כל הארץ כבודך", היינו שתהיה התשועה בסבתה הראשונה מאתך עפ"י נס, למעלה מן השמים שמורה על הנהגת הטבע והמערכה, וכן גמר התשועה בסבתה האחרונה תהיה מאתך בבלי אמצעי, עד שיתגלה כבודך על כל הארץ, כי אחרית המסובבים הוא בארץ: