(יא) ועל ידי רשע האנשים האלה אין תקנה, כי הלא "יומם ולילה יסובבוה על חומותיה" לשומרם מהבאים מהחוץ להחריבה, והאון ועמל בקרבה שהם שני דברים גורמים חרבנה, כי אחר (יב)שהוות בקרבה מאנשים אלה "לא ימיש מרחובה" בפרהסיא "תוך ומרמה". והוא כי אלו עושים רשעה והם אנשים רשומים, מתפקרים כל השאר. ומה גם כי אומרים שהמלך עושה רעה ואיך יוכל המלך להוכיחם, כי אדרבה יעיזו באומרם כי ראשם בחמימי. כלומר שעל כן עשות דבר רשום באלו הוא תועלת כל שאר עדת ישראל, כאשר בקרח כמפורש במקומו שיראו ויקחו מוסר:
והנה על זאת היה אחיתופל יכול להשיב, מה זה כעסת עלי כל כך עם היותי קרוב זקנה של בת שבע ורע אהוב, ואתה חסת על שמעי שחירפך ולא הנחת לנגוע בו יד, וגם שאול היה מבקש נפשך ובא לידך וחננתו, על כן בא כמדבר עם אחיתופל ואומר, הנה יותר מרגיש אדם עקיצת מחט מהאוהב מהכאת רומח האויב, וזהו (יג) "כי לא אויב יחרפני" כשמעי היית לי כדי שאשא ולא אשית לב, וגם "לא משנאי" כשאול שעלי הגדיל היית לי שהייתי נסתר "ממנו" ואעשה כאילו לא ראיתיו:
