מ"ג תהלים נא יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים נא · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי לא תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י ׀ לֹא־תַחְפֹּ֣ץ זֶ֣בַח וְאֶתֵּ֑נָה
  ע֝וֹלָ֗ה לֹ֣א תִרְצֶֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי לא תחפוץ זבח" - שאין זבח חטאת בא על המזיד

"ואתנה" - שאם תחפוץ אתננו לך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי לא תחפוץ זבח", שאיך אתן בכורי פשעי ופרי בטני חטאת נפשי, אחר שלא תחפוץ גם זבח של בהמה, וכ"ש זבחי אדם, וכבר התבאר אצלי שיש הבדל בין "חפץ" ובין "רצון", החפץ הוא ענין נפשי, שתאותו ונטיית נפש חפץ בדבר מצד הערב או המועיל, והרצון הוא ענין מחשביי, שהדבר נרצה אצלו מצד הטוב, והנה הזבח של שלמים שלא בא על חטא הם נרצים לפניו, הגם שאינו חפץ בהם, כי א"צ לו בעבור עצמם כי לא יאכל בשר וע"כ אינו חפץ בהם, ומ"מ הם נרצים לו, שע"י יכיר האדם את בוראו, והם עושים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים כמ"ש חז"ל, וע"כ אמר "כי לא תחפוץ זבח", אמנם "העולה" שהיא באה לכפר על עשה ול"ת הניתק לעשה, לא לבד שאינו "חפץ" גם "לא ירצה אותה" כי היה רוצה יותר שלא יחטא ולא יצטרך לכפרה, שמ"ש ונרצה לו לכפר עליו הוא ריצוי ופיוס אחר שכבר חטא אבל היה רוצה יותר שלא יחטא ולא יביא עולה:

ביאור המילות

"לא תחפוץ, לא תרצה". ההבדל בין חפץ ובין רצון בארתי בס' התו"ה (ויקרא סי' ל"א), שהרצון היא תכונה מחשביית, והחפץ הוא תכונה נפשיית שנפשו נוטה אל הדבר הגם שלפי עצת שכלו לא ירצה בו, כמו החפץ אל הרע, והתבאר עוד (ש"א ט"ו, לקמן קמ"ז י'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לא תחפוץ" - אין עיקר חפצך בזבח ומתן

מצודת ציון

"ואתנה" - מלשון אתנן ומתן

<< · מ"ג תהלים · נא · יח · >>