מ"ג תהלים מט יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים מט · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־נַ֭פְשׁוֹ בְּחַיָּ֣יו יְבָרֵ֑ךְ
  וְ֝יוֹדֻ֗ךָ כִּי־תֵיטִ֥יב לָֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי נפשו בחייו יברך" - הרשע מברך את נפשו בחייו ואומר שלום עליך נפשי לא יאונך שום רעה אבל אחרים אין אומרים עליו כן

"ויודך כי תיטיב לך" - ואתה אם תשמע לדברי הכל יודוך כי תטיב לנפשך לישר את דרכך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", מי שרוצה שיהיו הקנינים שלו, צריך שיוציאם בצרכי נשמתו, עד "שעם חייו יברך את נפשו" לא את גופו, "ויודוך" רק אז יודוך "אם תיטיב לך", לנשמתך, לא אם תיטיב לזרים יורשי עשרך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי נפשו" - היא לבד ברך נפש עצמו בימי חייו ואמר שלום יהיה לי אבל לא נתברך מזולת אבל אתה כאשר תיטיב מעשיך להיטיב לך בעוה"ב אז הכל יודוך

<< · מ"ג תהלים · מט · יט · >>