מ"ג תהלים מה ו
כתיב:
חציך שנונים עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך.
מנוקד:
חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ.
עם טעמים:
חִצֶּ֗יךָ שְׁנ֫וּנִ֥ים
עַ֭מִּים תַּחְתֶּ֣יךָ יִפְּל֑וּ
בְּ֝לֵ֗ב אוֹיְבֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שנונים" - חדודים כמו אם שנותי ברק חרבי (דברים ל"ב)
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"חציך", וגם אויבי הנפש המשכלת, שהם כח הדמיון והמתעורר והמתאוה, שצריך ללחום עמהם בחצים וכלי קרב להכניעם תחת משמעת השכל, הם יחשבו בלבם כי "חציך שנונים עד שעמים תחתיך יפלו", כי באשר ישיג הכל בהשגה ברורה יהיו חקי החכמה חרותים תמיד על לוח לבו, עד שתקבל הנפש טבע שניה שלא תצייר רק ציורים טובים ויראת ה', וכן רק השגות אמתיות ונכונות בדעות, ולא יוכלו אויבי הנפש להתקומם נגדה כלל ולהרים ראשם כי חצי השכל שנונים תמיד לנצחם, כמ"ש טובה חכמה מכלי קרב: