מ"ג תהלים מד כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים מד · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י שָׁ֣חָה לֶעָפָ֣ר נַפְשֵׁ֑נוּ
  דָּבְקָ֖ה לָאָ֣רֶץ בִּטְנֵֽנוּ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי שחה לעפר נפשנו", הוא גלות הנפש, וגם "דבקה לארץ בטננו" גלות הגוף:

ביאור המילות

"נפשנו". הנפש הרוחנית (כנ"ל ג'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי שחה" - נפשנו מושפלת עד לעפר

מצודת ציון

"שחה" - מלשון שחיה וכפיפה

<< · מ"ג תהלים · מד · כו · >>