מ"ג תהלים מד כד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ע֤וּרָה ׀ לָ֖מָּה תִישַׁ֥ן ׀ אֲדֹנָ֑י
הָ֝קִ֗יצָה אַל־תִּזְנַ֥ח לָנֶֽצַח׃

עורה - תישן אינו עושה מאומה ובעבור שלא הושעתנו תדמה לישן, או ידבר על האויב שהוא אומר עליך אולי ישן הוא וייקץ.

"תזנח" - תעזב

"עורה" - לזה עורה נא להושיע ולא תהיה כמו הישן

"עורה למה תישן ה'", שאתה עושה עצמך כישן שאינו רואה ומרגיש מה שנעשה אצלו, או.

"עורה, הקיצה". הקיצה היא יותר מן התעוררות (חבקוק ב', איוב י"ד):