מ"ג תהלים מא ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים מא · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם בָּא לִרְאוֹת שָׁוְא יְדַבֵּר לִבּוֹ יִקְבָּץ אָוֶן לוֹ יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־בָּ֤א לִרְא֨וֹת ׀ שָׁ֤וְא יְדַבֵּ֗ר
  לִבּ֗וֹ יִקְבׇּץ־אָ֥וֶן ל֑וֹ
    יֵצֵ֖א לַח֣וּץ יְדַבֵּֽר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שוא ידבר" - מראה עצמו כאילו הוא מיצר וכשהוא יושב לפני יקבוץ לבו מחשבות און לעצמו מה רעה ידבר בצאתו וכשיוצא לחוץ מדבר אותה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואם בא לראות שוא ידבר", אבל אם נמצא ביניהם אחד שהוא "דבר" להם שזה דבר "שוא" מה שהם מחליטים שאני מוכן למות מתוך החולי הזה, ועי"כ "בא לראות" את האמת, אם חליי מסוכן כדבריהם או לא, אז עת שבא האיש שדבר שהוא שוא שאיני מסוכן ובא לראותי ולבקרי, וראה שעדיין אני חי וירא פן אתרפא, אז "לבו יקבץ און לו" חשב בלבו תחבולות און איך למותתני, אחר שראה שאפשר שאחיה מן החולי, "ובצאתו לחוץ אז ידבר" והגיד זאת לרעיו ששלחוהו לבקרני, ואז.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואם בא לראות" - וכאשר בא מי מהם לראות בי ולבקרני היה מדבר עמי שוא כי בפיו ינחם אותי ובלבו היה מקבץ דברי און ועמל וכשיצא לחוץ אל חבריו היה מדבר האון אשר קבץ בלבו

<< · מ"ג תהלים · מא · ז · >>