מ"ג תהלים לז ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים לז · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הרף מאף ועזב חמה אל תתחר אך להרע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה אַל תִּתְחַר אַךְ לְהָרֵעַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֶ֣רֶף מֵ֭אַף וַעֲזֹ֣ב חֵמָ֑ה
  אַל־תִּ֝תְחַ֗ר אַךְ־לְהָרֵֽעַ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הרף מאף", שהגם שההצלחה רחוקה ממך אל יהי לך אף ע"ז נגד ה', וגם "עזוב חמה" שהוא הכעס הפנימי בלב, "ואל תתחר", בשום אופן, כי מה שתתחר יהיה "אך להרע" לך, כי טוב לך שתהיה דל בוטח משתהיה עשיר בלתי בוטח, כי טוב אחרית דבר מראשיתו ואז יתראה ההבדל בין המרעים ובין הבוטחים בה':


ביאור המילות

"מאף, חמה". התבאר בכ"מ שחמה היא בלב, ואף הוא הכעס המתראה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הרף מאף" - התרפה מלהתחבר עם בעל אף ועזוב איש חמה ואל תתערב במי שכל מחשבתו אך לעשות הרע

מצודת ציון

"הרף" - מלשון רפיון

<< · מ"ג תהלים · לז · ח · >>