מ"ג תהלים כז יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים כז · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תתנני בנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַֽל־תִּ֭תְּנֵנִי בְּנֶ֣פֶשׁ צָרָ֑י
  כִּ֥י קָמוּ־בִ֥י עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר וִיפֵ֥חַ חָמָֽס׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בנפש צרי" - בתאות שונאי להיות תאותם מתקיימת עלי

"ויפח חמס" - דוברי רעה לשון אחר לשון מוקש (סא"א)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יב-יג) "אל תתנני בנפש צרי", כי הלא "לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים, קמו בי עדי שקר ויפח חמס", ר"ל לולא האמונה הגדולה שיש לי שהאמנתי בהבטחת ה' שהבטיח לי את המלוכה, והאמנתי שעוד אשוב אראה בטוב ה' בארץ חיים היינו בא"י, שעוד אשוב לארץ, לולא האמונה הזאת, הלא כבר קמו נגדי עדי שקר שהעידו עלי שקר לפני שאול והפיחו חמס כדי להרגני, רק זכות האמונה הגדולה שהיה לי עמדה לי וגם שע"י גודל אמונתי התחזקתי בכל פעם, וע"י אומץ הלב באמונתי נמלטתי מידם, ולדעת חז"ל (ברכות ד') כיון במ"ש בארץ חיים על שכר העוה"ב, ולדעתם מ"ש כי קמו בי עדי שקר היינו הדעות החיצונות שנולדו בלבו ע"י שראה צדיק אובד בצדקו, שמזה יעמדו טענות נגד ההשגחה כמו שהתבאר בספר איוב, והעד המעיד אל טענות אלה היה דוד בעצמו עניו ומכאוביו, רק ע"י האמונה בעוה"ב יתבטלו כל טענות האלה, כי תחת יסורי הצדיקים בעוה"ז בארץ החיים משנה יירשו לעוה"ב, ובזה בטלה העדות השקר הזה מיסורי הצדיקים להעיד בזה נגד ההשגחה, אולם לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים לעוה"ב, היו קמים בי בלבי ובמחשבתי עדי שקר ויפח חמס לכפור בהשגחה ובשכר ועונש, ולכן אבקש הורני ה' דרכך, וכמ"ש משה רבינו עליו השלום על שאלה זו הראני נא את כבודך:

ביאור המילות

"ויפח". הוגה ומצפצף:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויפח חמס" - המדברים עלי דברי חמס

"בנפש צרי" - להשיג בי תאותם ורצונם

מצודת ציון

"בנפש" - ברצון כמו אם יש את נפשכם (בראשית כ"ג)

"ויפח" - ענין דבור הבא בהפחת רוח הפה

<< · מ"ג תהלים · כז · יב · >>