מ"ג תהלים י יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים י · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְהוָה תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תַּאֲוַ֬ת עֲנָוִ֣ים שָׁמַ֣עְתָּ יְהֹוָ֑ה
  תָּכִ֥ין לִ֝בָּ֗ם תַּקְשִׁ֥יב אׇזְנֶֽךָ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תאות", עפ"ז סיים בקשתו "שישמע ה' תאות ענוים", ולא לבד שישמע בעת שדברו זה בפיהם, כי גם "תכין לבם", בעת שהתאוה תכין את לבם, ויעלו ציורי תאוה זו על הלב, שלבם יתחיל לחשוב ולהתאוות לזה הגם שלא הוציאוהו בשפתם, "תקשיב אזנך", למלאות תאותם, ומהו התאוה הזאת?

ביאור המילות

"תכין". נסתר לנקבה, התאוה תכין את לבם. והקשבה מוסיף על השמיעה שקושב מרחוק כמ"ש (ישעיה א' י' ובכ"מ):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תאות" - הלא מעולם שמעת למלאות תאות ענוים לכן גם עתה כשלבם נכון להתפלל בכוונת הלב שמע אליהם ומלא תאותם

<< · מ"ג תהלים · י · יז · >>