מ"ג תהלים יא ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים יא · ז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי צדיק יהוה צדקות אהב ישר יחזו פנימו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי צַדִּיק יְהוָה צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־צַדִּ֣יק יְ֭הֹוָה צְדָק֣וֹת אָהֵ֑ב
  יָ֝שָׁ֗ר יֶחֱז֥וּ פָנֵֽימוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי צדיק ה' צדקות אהב" - וירחם על הצדיק ואוהב אותם שפנימו יחזו ישר

"ישר יחזו פנימו" - מוסב על צדיק ה' צדקות אהב ואותם אשר ישר יחזו פנימו ורבותינו פתרו הרשעים ידרכון קשת על שבנא וסייעתו ופתרו לישרי לב על חזקיהו וסיעתו כי השתות יהרסון אם השתות נהרסו על ידם צדיקו של עולם מה פעל ואין סדר המקראות נופל על המדרש

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", מבאר איך יבחן בזה את הצדיק, שאם היתה הנהגת ההשגחה גלויה והיה משלם שכר הצדיק תיכף, הי' פונה בעשותו הצדק בעבור השכר וגמול, אבל "ה' צדיק" הוא "אוהב צדקות" בתנאי אם הצדקות "ישר יחזו פנימו" אם הצדקות יביטו ישר נוכח פני ה', היינו אם מטרת הצדקות וכוונתם הוא לשם ה' בלבד, לא כן אם עושה הצדקות בעבור שכר וגמול, שאז לא יפנו לה' בדרך ישר רק יחזו אלי, בדרך עקלתון, שעיניו יחזו אל השכר שיקבל, ודרך פניה זאת יחזה אל ה' לעשות מצותיו, וצדקות כאלה לא יאהב ה', ולכן מעלים מאתו שכר העבודה וימצאוהו רעות וצרות ובזה יבחן שעשה צדקות רק לשם ה' ואליו היתה פנייתו בדרך ישר:

ביאור המילות

"יחזו". הצדקות יחזו פניו ישר, ופנימו כמו פניו, כמו יסכון עלימו משכיל (איוב כ"ב) כמו עליו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישר" - איש ישר יראה פני ה' והוא ענין משל ממלך בשר ודם שאת אשר יאהב הוא מרואי פניו

"צדקות" - איש צדקות יאהב ולא יעזבו ביד אויביו